Tuesday, December 18, 2012

The mitzvah to study astronomy

Here’s a gemara that a YU physics graduate has no choice but to comment on, from Shabbat 75a:

אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: המותח חוט של תפירה בשבת - חייב חטאת. והלומד דבר אחד מן המגוש - חייב מיתה, והיודע לחשב תקופות ומזלות ואינו חושב - אסור לספר הימנו. [...]

אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב - עליו הכתוב אומר +ישעיהו ה+ ואת פעל ה’ לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו.

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות - שנאמר +דברים ד+ ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים - הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות.

English from Soncino:

R. Zutra b. Tobiah said in Rab’s name: He who pulls the thread of a seam on the Sabbath is liable to a sin-offering; and he who learns a single thing from a Magian is worthy of death; and he who is able to calculate the cycles and planetary courses but does not, one may hold no conversation with him. [...]

R. Simeon b. Pazzi said in the name of R. Joshua b. Levi on the authority of Bar Kappara: He who knows how to calculate the cycles and planetary courses, but does not, of him Scripture saith, but they regard not the work of the Lord, neither have they considered the operation of his hands.

R. Samuel b. Nahmani said in R. Johanan’s name: How do we know that it is one’s duty to calculate the cycles and planetary courses? Because it is written, for this is your wisdom and understanding in the sight of the peoples: what wisdom and understanding is in the sight of the peoples? Say, that it is the science of cycles and planets.

The Semag actually records this as one of the 613 commandments, aseh 75:

צוה הקב"ה לחשב [את] התקופות והמזלות ומולדות הלבנה כדדרשינן במסכת שבת בפרק כלל גדול (עה, א) מזה המקרא (דברים ד, ו) ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתם ובינתכם לעיני העמים, איזוהי חכמה ובינה שהוא לעיני העמים זו היא חישוב תקופות ומזלות (ע"פ יראים סי' תס) לפי שבישול התבואות והפירות אחר תקופות החמה הם הולכים ועוד כי על ידי חישוב התקופות ומולדות יודע מתי יצטרך לעבר החדש ולעבר השנה כמו שנאמר (דברים טז, א) שמור את חדש האביב שיהא הפסח בחדש האביב (ר"ה כא, א) וכתיב (שמות לד, כב) וחג האסיף תקופת השנה שיהא החג בזמן האסיף (ע"פ סנהדרין יג, א) ותקופת השנה היא לחשבון החמה כמו שנאמר (תהילים יט, א) מקצה השמים מוצאו ותקופתו על קצותם ואין נסתר מחמתו:

The Semag then elaborates at length on the astronomy needed for Jewish law.

For various interpretaions of this mitsvah, and how it fits in with limmud Torah and hokhmah Yevanit, see this essay by Dr. Alexander Klein.

Dr. Klein also quotes the Rambam, Hilkhot Yesodei ha-Torah 2:2, on how the study of astronomy brings a person to love and fear of God:

והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו. בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול. כמו שאמר דוד צמאה נפשי לאלקים לאל חי. וכשמחשב בדברים האלו עצמן מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות. כמו שאמר דוד כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך מה אנוש כי תזכרנו. ולפי הדברים האלו אני מבאר כללים גדולים ממעשה רבון העולמים כדי שיהיו פתח למבין לאהוב את השם. כמו שאמרו חכמים בענין אהבה שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם:

It happens that I once translated this passage myself:

And what is the path to loving Him and fearing Him? When man contemplates His great and wondrous works and creations, and sees in them His immeasurable, infinite wisdom, he immediately loves, praises, glorifies, and yearns with great desire to know His great Name, as David said, “My soul thirsts for God, for the living God” (Ps. 42:3). And when he considers these things he immediately trembles and fears and knows that he is a small, lowly, obscure creature, standing with minimal, trivial knowledge before the All-Knowing, as David said, “When I see Your heavens, the work of Your fingers... What is man that You should recall him?...” (Ps. 8:4–5) . . .

I liked my translation until I found the translation of outgoing cheif rabbi of the UK, Rabbi Jonathan Sacks, in The Great Partnership: God, Science and the Search for Meaning, page 352:

It’s unfair because his translation has an English accent.

The Rambam then devotes chapters 3 and 4 to explaining physics and cosmology. It’s Aristotelian science, which was cutting edge in the 12th century. That physics features so prominently in a work called “Fundamentals of the Torah,” written by one of the most influential rabbis in history, is pretty amazing.

Finally, a bit of (not serious) lomdus. Is running one of the several astronomy projects from BOINC on your computer a kiyyum of hishuv tekufot u-mazzalot?

Likh’orah not, for various reasons. Although your computer is indeed calculating tekufot u-mazzalot, the mitsvah sounds like it falls on you, the gavra, not your computer, a heftsa. Moreover, running somebody else’s calculations wouldn’t be a display of hokhmatkhem u-vinatkhem, unless maybe the project leaders are Jewish. Finally, it’s unlikely that machine computations are going to inspire the religious feelings described by the Rambam.

But anyway, I still recommend BOINC, and in particular climateprediction.net, given our urgent need for anticipating climate change.

No comments: